הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים נאלצים לדאוג לילדיהם גם בבגרותם.

כאשר ההורים מזדקנים ומתקשים לפעול, או לאחר מותם, הנטל עובר לכתפיהם של ילדיהם האחרים או לטיפולם של רשויות הרווחה. הורשה לטובת אדם שאין לו כשרות משפטית יוצרת בעיות משפטיות ובעיות סמכות המערבות רשויות שונות ויוצרת מרחק בין האדם שמקבל את ההחלטות בעניינו של הילד לבין החוסה עצמו משפחתו וצרכיו. הורשה לבן משפחה אחר על מנת שידאג לחוסה יוצרת בעיות אחרות לא פחות סבוכות ולעיתים בן המשפחה מתקשה לעמוד בהן. הדבר יכול להביא להזנחת החסוי או לחילופין לבעיות פנים משפחתיות. לכך נוסיף כי אומנם מטרת ההורים היתה שהילד ידאג לאחיו החוסה אך משפטית, הכספים שייכים לבן המשפחה ולכן בזבוז, פשיטת רגל, גירושים וכיו' יכולים להוביל לאובדן הקרן שהורשה במטרה לדאוג לחסוי.

הנאמנות במקרה זה יכולה לפתור בעיות אלה באמצעות יצירת חיץ משפטי בין כספי החסוי לבין כספי הירושה האחרים או אם הוקמה הנאמנות עוד בחיי ההורים, למעשה נוצר חיץ מוחלט בין הקרן של החסוי לבין עזבונו העתידי של ההורה.

ההורה/היוצר מכיר היטב את צרכי בנו החסוי ויכול לתת הוראות ברורות לטיב השימוש בכסף לרבות, המוסד בו ישהה ילדו, טיפולים ייחודיים, שם המטפל וכיו"ב ובנוסף, שחרור בני משפחה אחרים, הטרודים בענייניהם ובמשפחתם הגרעינית, מהטיפול היום יומי בחוסה.