אבדן של אדם קרוב הוא טרגדיה משפחתית קשה. אנשים רבים אשר עוברים את תהליך ההעברה הבין-דורית של נכסי הנפטר, מתקשים רגשית לבחון את ההשלכות המס השונות הנובעות מהעברת הנכסים מהנפטר ליורשיו, ועלולים למצוא את עצמם משלמים תשלומי מס גבוהים לאחר מכן. לכן, תכנון נכון של שלב ההורשה יכול לחסוך כאב לב עתידי ולא מעט כסף.
עד לשנת 1981, בה בוטל מס הירושה בישראל, היו ממוסים עיזבונות של נפטרים על נכסיהם. ביטול מס הירושה נבע, בין היתר, מהרצון לעודד יהודים בעלי ממון להתגורר בישראל, היות שבמדינות מערביות רבות מתקיים משטר של מס ירושה על נכסי העיזבון.
הורשת נכסי נדל"ן
ככלל, הורשה או חלוקת נכסי עזבון אינה מהווה מכירה החייבת במס לפי חוק מיסוי מקרקעין. עם זאת, המחוקק קבע שלושה תנאים שאי-עמידה באחד מהם עלולה לגרור עמה חבות במס בעת חלוקת נכסי העיזבון. התנאי הראשון קובע, כי על החלוקה להתבצע בין היורשים בלבד. התנאי השני קובע, כי במידה שיורשים יבקשו לחלק את נכסי המקרקעין בניהם, אין להזרים כספים חיצוניים לעיזבון לצרכי חלוקת הנכסים, ובמידה שהועברו כספים כאמור, רואים בהעברה כרכישת זכות במקרקעין, ולכן כחייבים במס שבח ומרכישה. התנאי השלישי קובע, כי רק חלוקה ראשונה לא תיחשב כמכירה, וזאת בטרם חולק העיזבון. כלומר, כל עוד לא חולק העיזבון בפועל, יוכלו היורשים להסכים כיצד לחלק את העיזבון. עם זאת, לא ניתן "להשיב את הגלגל לאחור" לאחר חלוקת הנכסים.
מחלוקות רבות נידונו באשר להגדרת המושג "חלוקה ראשונה". כיום, העמדה הרווחת כי רישום נכס שהעובר בירושה בלשכת רישום המקרקעין מהווה ראיה לכך כי חולק העיזבון בפועל.
במקרה ייחודי, פסק בית המשפט כי גם במקרה בו ילדים אשר ירשו חלק במקרקעין שהיה בבעלות אביהם המנוח ונרשם על שמם, אך העניקו לאמם זכות שימוש בלעדית, אין הרישום, לאור בנסיבות הייחודיות שם, מהווה "חלוקה ראשונה" של המקרקעין. ולכן, יראו גם באותם נכסים שנרשמו על שמם עם פטירת אביהם ואשר יחולקו מחדש לאחר פטירת אמם כ"חלוקה ראשונה", וזאת חרף השנים הרבות שעברו ממתן צו הירושה לאב.
עוד נקבע כי במקרים של פערי שווי גדולים בין חלקו של היורש בעיזבון לבין שווי החלק במקרקעין שקיבל לידיו בהסכם בין היורשים, יהיה בכך ראיה כי החלוקה נעשתה תוך שימוש בכספים "מחוץ לעיזבון" ולכן יחול חיוב במס. עם זאת, במידה ויורש יצליח להוכיח כי לא שולמו כספים מחוץ לעיזבון או שהיה טעם לחלוקה שלא בהתאם לצו הירושה, לא יראו בחלוקת כאמור, כמכירת מקרקעין החייבת במס.
נכסים שאינם נדל"ן
השלכות מס בחלוקת עיזבון בין יורשים אינן ייחודיות לנכסי מקרקעין בלבד. במקרים רבים ישנן השלכות מס רחבות בהרבה. למשל במקרה בו יורשים בני משפחה עסק משפחתי, כאשר רק אחד מבני המשפחה מעורה בעסק ומבקשים להעביר את העסק אליו, ואת יתר נכסי העיזבון לשאר בני המשפחה. באם העברה כאמור תבוצע לאחר חלוקת העיזבון, ייתכן וייראו בהעברת העסק כמכירה החייבת במס, בעוד שהעברתו אגב הסכם חלוקת עיזבון באמצעות איזון מכספי העיזבון, עשוי לפתור עניין זה ביתר קלות.
נכסים בחו"ל
ברוב מדינות העולם המערבי חל משטר של מיסוי נכסי עזבון, החלים הן על אזרחיהם (כדוגמת ארה"ב) והן על נכסים באותה מדינה. במקרים שכאלה, ייתכן שהשקעותיהם של ישראלים בחו"ל ימוסו במס ירושה במדינת בה הם נמצאים עם פטירת הבעלים.
כך לדוגמא, ארה"ב משיתה מס עיזבון על נכסים, כגון מניות אמריקאיות או נדל"ן בארה"ב, מעל שווי מסוים שבבעלות אדם שנפטר — גם אם המנוח לא היה תושב או אזרח של ארה"ב וכן מחילה מס ירושה מלא על אזרחי ארה"ב, גם אם לא היו תושביה מעולם.
בגרמניה יחול מס ירושה על נכסים מסוימים הנמצאים בגרמניה (Situs taxation) גם אם המוריש והיורשים אינם תושבי גרמניה. הנכסים הכפופים למס ירושה בגרמניה כוללים, בין היתר, נכסי נדל"ן, נכסים המשמשים לפעילות מסחרית, החזקה מהותית במניות בחברה הרשומה ו/או מנוהלת בגרמניה. לעניין זה נדגיש כי נכון להיום חשבונות בנק אינם כפופים למס ירושה בגרמניה.
קיימות מדינות נוספות בעולם בהם משטר מס הירושה יופעל רק מאחר שהנכס נמצא בטרטוריה שלהם כגון אנגליה, צרפת וסין, כך שאם המוריש השאיר נכסים בחו"ל צריך לבדוק את השלכות המס על כל פעולה שתתבצע, ולהתייעץ כיצד ניתן להפחית את תשלומי המס.
איך לתכנן את חלוקת העיזבון?
תכנון השלכות המס בחלוקת עיזבון הינו קריטי, ורלוונטי הוא לגבי מגוון נכסי העיזבון. בעוד שהמלצתנו היא לתכנן את ההורשה עוד קודם ליום פקודה, בבחינת "עדיפה מתנה ביד חמה ממתנה ביד קרה", תכנון לקוי לאחר הפטירה בהליך ההוראה עלול ליצור חשיפות מס משמעותיות, עד כדי הפיכת נכסי העיזבון לעול כלכלי. בעוד שניכר כי חלוקת נכסי עזבון היא עניין משפחתי גרידא, לחלוקת הנכסים השלכות מס כבדות משקל אשר תכנון לקוי עלול להוביל, למרבה הצער, לתשלומי מס ניכרים שאינם הכרחיים כלל ועיקר.