TRUST למה צריך את זה?

שתף פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כאשר נשאל איל הנפט האגדי Paul Getty מדוע הוא מחזיק את כל נכסיו בנאמנות ולא מעבירם ישירות לילדיו ענה הוא:

I want to leave my children enough money so that they can do anything, but not so much that they do nothing."

דבריו של Getty, ממחישים בצורה מובהקת את אחת הסיבות העיקריות לקיומה של נאמנות.

במאמר זה נסקור מהן הסיבות להקמת נאמנות וכיצד ניתן לעשות בכלי זה שימוש לצורך העברת נכסים בין דורית.

ה TRUST – הוא מושג משפטי. זו היא מערכת של יחסים משפטיים לפיהם מייסד הנאמנות, (הנקרא באנגלית- Settlor) מעביר בעלות בנכסיו לידי נאמן (Trustee) ומעניק לנאמן זכויות לפעול בנאמנות על פי כתב נאמנות ובהתאם לחוק.

לפי רוב ביחד עם כתב הנאמנות יפקיד מייסד הנאמנות גם "כתב משאלות" (Letter Of Wishes) שבו יביע את רצונו כיצד ינהלו הנאמנים את רכוש הנאמנות.

"כתב המשאלות" המופקד בידי הנאמן הוא מסמך חסר תוקף משפטי, ולכן, לכאורה יכול הנאמן להתעלם מהוראותיו. בפועל נוהגים הנאמנים להתחשב בתוכן המסמך וניתן אף להקים מנגנון טכני משפטי אשר יבטיח את קיום המשאלות וניהול הנאמנות בהתאם לרצונותיו של היוצר זאת באמצעות מינוי מגן לנאמנות (Protector) או ועדה משפחתית (Family Committee).

להסרת ספק יובהר כי מבנה משפטי זה איננו "שליחות"!, והנאמן אינו מחזיק בנכסים עבור הלקוח המקורי אלא אך ורק עבור הנהנה או הנהנים בנאמנות (Beneficiary(ies)). קיימים מספר הבדלים מהותיים נוספים המבדילים בין נאמנות לשליחות. המיוחד שבהם הוא שבהסדר משפטי של נאמנות קיימת אפשרות לשנות את הנהנים במהלך קיום הנאמנות (בטכניקה משפטית מוסדרת) בנוסף ניתן לקבוע מי יחליף את הנהנה אם הלך לעולמו. שינוי שכזה איננו כרוך בפרוצדורה משפטית של "צו ירושה" או "צו קיום צוואה".

כיצד מחזיק הנאמן את הנכסים? בחלק ממדינות העולם אין הנאמנות מוכרת כאישיות משפטית היכולה להחזיק, לרכוש ולמכור נכסים. כדי לפתור את בעיית החזקת הנכסים נוהגים הנאמנים לרשום חברה שמניותיה מוחזקות בידי הנאמנים עבור הנאמנות. חברה זו מנוהלת על ידי הנאמנים ומשמשת כחברה להחזקת נכסי הנאמנות. חברה מסוג זה קיימת במקומות שונים בעולם ואף מוגדרת היא חוקי המס של ישראל כ"שקופה" לצרכי מיסוי כלומר, מתעלמים מקיומה.

מי רשום כבעל חשבון הבנק? אם נכסי הנאמנות הם כספים או נכסים פיננסים, תפתח החברה חשבון בבנק ותחזיק בו את נכסי הנאמנות. מבחינתו של הבנק, החברה תהיה ה"לקוח" ואין הוא צריך להיות מעונין במבנה המשפטי המחזיק במניות החברה. יחד עם זאת, ידרוש הבנק את זיהוי הלקוח לצרכים הקשורים למלחמה בהלבנת הון. ראוי לציין שהמידע על זהות האיש מאחורי החברה יישמר בבנק בסודיות.

קיימות מדינות שהבולטת שבהן ליכטנשטיין, בהן החוק המקומי מכיר באישיות המשפטית של הנאמנות ובמבנים משפטיים מסוימים וניתן לרשום על שמה נכסים, לפתוח חשבון בנק ואין צורך בהקמת חברה להחזקת נכסי הנאמנות.

עד לפני כעשור, היה מוסד הנאמנות מוכר בישראל רק לאוכלוסייה מצומצמת מאוד. הסיבות לכך רבות ונבעו בעיקר מבעיות אובייקטיביות, בעיות התלויות בתרבות ובעיות מיסוי כלומר, סביבת מיסוי לא ודאית שנבעה מתוך תפיסה שלטונית כי לנאמנות שימוש אחד והוא העלמת מס.

כיום שונתה התפיסה בעולם ובישראל וככול שהעולם מתקדם כך גם עולם הנאמנויות שכבר מזמן לא נחשבות עוד לכלי להעלמת מס בלבד. נאמנות היא מוצר נהדר שיכול לשמש למגוון מטרות ולהלן נסקור בקצרה את העיקריות שבהן:

  • העברה בין דורית – לעיתים אדם בעל ממון מבקש לדאוג לא רק לילדיו אלא גם לדורות הבאים. נאמנות היא כלי שימושי להעברה בין דורית. כאשר אדם מוריש את רכושו לבנו הוא רשאי להורות כי לאחר מות הבן יעבור הרכוש הנותר לידי נכדו אולם הוא אינו יכול לוודא כי אכן נותר רכוש כזה ולמעשה צורה כזו של העברה היא לרוב יותר משאלת לב מאשר צורה בטוחה. העברת רכוש לנאמנות, קיומה של האפשרות לקבוע את היקף הכספים שיקבל כל דור ודור יכולה להבטיח אורח חיים מכובד לדורות הבאים.
  • Asset protection– כיום האפשרות להיתבע על סכומים גדולים אינה זניחה. בין אם עקב פשיטת רגל, רשלנות מקצועית, נזקי גוף ובין אם מסיבה אחרת נאמנות יכולה לסייע בהגנה על רכוש מפני תביעות. הדרישה העיקרית כדי שהנאמנות תוכל להדוף ניסיונות של הנושים להניח ידם על הכספים שהועברו אליה היא שהנאמנות תוקם בתום לב ולפני קרות האירוע בגינו קיימת התביעה.
  • דאגה לילדים בעלי מוגבלות – בין אם המוגבלות היא פיזית, מנטלית או שכלית הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים נאלצים לדאוג לילדיהם גם בבגרותם. כאשר ההורים מזדקנים ומתקשים לפעול או לאחר מותם הנטל עובר לכתפיהם של ילדיהם האחרים או לטיפולם של רשויות הרווחה. הורשה לטובת אדם שאין לו כשרות משפטית יוצרת בעיות משפטיות ובעיות סמכות המערבות רשויות שונות ויוצרת מרחק בין האדם שמקבל את ההחלטות בעניינו של הילד לבין החוסה עצמו משפחתו וצרכיו. הורשה לבן משפחה אחר על מנת שידאג לחוסה יוצרת בעיות אחרות לא פחות סבוכות ולעיתים בן המשפחה מתקשה לעמוד בהן. הדבר יכול להביא להזנחת החסוי או לחילופין לבעיות פנים משפחתיות. לכך נוסיף כי אומנם מטרת ההורים היתה שהילד ידאג לאחיו החוסה אך משפטית, הכספים שייכים לבן המשפחה ולכן בזבוז, פשיטת רגל, גירושים וכיו' יכולים להוביל לאובדן הקרן שהורשה במטרה לדאוג לחסוי. הנאמנות במקרה זה יכולה לפתור בעיות אלה באמצעות יצירת חיץ משפטי בין כספי החסוי לבין כספי הירושה האחרים או אם הוקמה הנאמנות עוד בחיי ההורים למעשה נוצר חיץ מוחלט בין הקרן של החסוי לבין עזבונו העתידי של ההורה. ההורה/היוצר המכיר היטב את צרכי בנו החסוי ויכול לתת הוראות ברורות לטיב השימוש בכסף. לדוגמא, המוסד בו ישהה ילדו, טיפולים ייחודיים, שם המטפל וכיו"ב ובנוסף, שחרור בני משפחה אחרים הטרודים בענייניהם ובמשפחתם הגרעינית מהטיפול היום יומי בחוסה. על מנת להבטיח את רצון ההורים ואת הדאגה לצרכי החסוי ניתן למנות פרוטקטור, לדוגמא אותו בן משפחה קרוב. האחרון אומנם יהא פטור מהצורך היום יומי לטפל בענייני החסוי ויכול להמשיך ללא הפרעה בחייו אך במקביל יכול לשמש כיועץ לנאמנות בכל הקשור לצרכי החסוי ואף ניתן להעניק לו סמכויות וטו שונות בעניינים מהותיים כגון סוג המוסד בו ישהה החסוי ועוד.

  • דאגה לילדים כשירים – לא כל ילד להורה שהצליח כלכלית יצליח ללכת בעקבותיו ולעיתים אף לא יצליח לשמר את ההון. פתרון יעיל ובטוח יכול להיות העברת חלק מההון לידי נאמנות שתהווה רשת בטחון עבור הילד ועבור הדורות הבאים, שתשמר קרן בסיסית לרווחתם ושתהיה מוגנת מבזבוז, תביעות צד ג', גירושים, כישלונות עסקיים ועוד.
  • התמודדות עם דיני ירושה – במדינות שונות קיימים חוקי ירושה שונים. כך לדוגמא במדינות בהן שיטת המשפט היא קונטיננטלית, לא ניתן לנשל צאצאים מהירושה. בישראל, רבים מעורכי הצוואות אינם מודעים ליתרונות הגלומים בהקמת נאמנות במסגרת הצוואה כמתאפשר מכוח סעיף 17(א)(2) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979. הנאמנות היא כלי שניתן לעשות בו שימוש, בשלב כתיבת צוואה. חשוב לציין כי הוראות חוק הנאמנות גוברות על הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965 בהיותו חוק ספציפי ומאוחר יותר.

  • נאמנויות למטרות צדקה – נאמנות יכולה לשמש למטרות תרומה, צדקה באמצעות מנגנון קבוע ולאורך שנים רבות.
  • חתונה – העולם הישן בו "כסף מתחתן עם כסף" השתנה. אישה צעירה ממשפחה עשירה יכולה להתחתן עם בחור צעיר מבית עני ולהפך. כל עוד טוב לבני הזוג אז אין כל דאגה אבל כאשר ההיחסים עולים על שירטון וכאשר החוק אינו ממהר להחזיר לכל אחד מבני הזוג את הרכוש שהביא איתו או שקיבל במתנה לאחר החתונה יש לתת על כך את הדעת. הסכם טרום נישואים הוא מצוין אבל לא פשוט לבקש בן זוגכם לחתום על מסמך משפטי המנוסח בלשון קרה ומנשל אותו מכל הרכוש שעד היום ראה בו כרכוש משותף. במקרה זה נאמנות יכולה להיות כלי מצוין לתת בנדיבות לזוג הצעיר אך לוודא כי במקרה שירח הדבש יסתיים הרכוש שאותו הענקתם לזוג יישאר אצל בנכם או בתכם ולא יעבור לצד השני.
  • זקנה – "אין אדם יודע את יום פקודתו ואין אדם יודע מידת ימיו ואריכות שנותיו", אדם אינו יודע את יום מותו ואין יכול הוא לחזות כמה שנים תמשך זקנתו. אדם יכול עוד בהיותו במלוא כושרו להקים נאמנות שתדאג לרווחתו ביום שיאבד את כשירותו. בכך הוא מוריד את הנטל מבני משפחתו ולא רק אלא שהוא מוודא כי כספו ישמש על מנת לדאוג לרווחתו לפי הוראותיו ולא למטרה אחרת שעלול לקבוע אפוטרופוס עתידי כזה או אחר.

לסיכום, נאמנות מזמן כבר לא משמשת או נתפסת ככלי להעלמת מס וכיום משמשת כמכשיר משפטי יעיל לדאוג Asset protection, לבני משפחה, לגיל הזקנה, לניהול הון משפחתי, העברה בין דורית וצדקה. הקמת נאמנות נעשית לפי הדין במדינה בה היא מוקמת ולכל מקום יתרונות וחסרונות. העובדה שעשירי העולם מנהלים את נכסיהם בנאמנויות נובעת מכך שמי שביכולתו לקבל את הייעוץ הטוב ביותר נחשף ליתרונות הגלומים במכשיר זה.

רצוי לאדם הנתקל באחת הבעיות המתוארות לעיל לשקול הקמת נאמנות ולבחון זאת עם בעל מקצוע בתחום.

מאמרים נוספים

TRUST למה צריך את זה?

כאשר נשאל איל הנפט האגדי Paul Getty מדוע הוא מחזיק את כל נכסיו בנאמנות ולא מעבירם ישירות לילדיו ענה הוא: “I want to leave my

נאמנות זה הדבר הבא

חלף למעלה מעשור מאז חוקק בפקודת מס הכנסה פרק העוסק במיסוי נאמנויות. הסדרת תוצאות המס בחוק נתנה חיים חדשים לסדר המשפטי הוותיק של החזקת נכסים

יצירת קשר