פסיקתו העדכנית של בית המשפט העליון לגבי “זניחתו” של הסכם ממון מעלה שאלות רבות באשר לבני-זוג אשר תכננו הפרדה רכושית מלאה ביניהם. כיצד הפסיקה החדשה עלולה להיות בעוכרן של המשפחות בישראל?
בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון (בע”מ 2943-18) נדון עניינם של בני-זוג, אשר רכשו נכס, כאשר בת הזוג מימנה את רוב רובה של הרכישה, בין היתר באמצעות הלוואה. בין בני-הזוג נתגלע סכסוך אשר סופו בחתימת הסכם ממון לפיו יעבירו בני-הזוג את משכורתם לחשבון משותף, אשר ממנו תשתלם ההלוואה, וכך “יקנה לעצמו” בן הזוג את זכותו במחצית הדירה והיא תירשם על שמו בהתאם. הלכה למעשה, בת הזוג נותרה רשומה לבדה כבעלת הדירה, לא נפתח חשבון בנק משותף לבני הזוג ובת הזוג נותרה לשלם את המשכנתא לבדה עד מותו של בן הזוג. בית המשפט העליון מפי השופט מזוז קבע כי ההסכם שנחתם בין בני-הזוג לא קוים כלשונו, ומשכך, הסכם הממון “נזנח” ולכן ייחשב כבטל. לקביעתו של בית משפט העלין יש השלכות בעולם המיסים.
עקרון התא המשפחתי
דיני המס בישראל אימצו את עקרון התא המשפחתי שקובע חזקה, על-פיה בני זוג וילדיהם הקטינים ייחשבו לצרכי ההקלות והפטורים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין כיחידה אחת ובפקודת מס הכנסה, כברירת מחדל, חישוב מאוחד של הכנסותיהם של שני בני הזוג.
השלכות מיסוי התא המשפחתי הן דרמטיות, שכן, לו כל אדם בנפרד היה מנהל את נכסיו בנפרד מהאחר, היו מתקבלים בידי כל אחד מבני הזוג, הקלות המס המגיעות לו. ולכן, ככל שבני זוג שהגיעו עם דירה קודם לנישואיהם, רכישתה לוותה במס רכישה מופחת בידי כל אחד מהם, ואילו היו מבקשים לרכוש 2 דירות במהלך חייהם המשותפים, אזי על הדירה הראשונה הייתה להם הקלת מס, ואילו על הדירה השנייה, מס רכישה בשיעור של 8%. דומה הדבר אף בעת מכירתה של דירה, אדם לו דירת מגורים יחידה יהיה פטור ממס שבח על מכירתה, בעוד במידה ולאותו אדם (או לתא המשפחתי) דירה נוספת, הוא יחויב במס שבח.
להפרדה הרכושית פנים נוספים דוגמת החיוב במס על השכרתן של דירות מגורים. כך, ניתן להעלות את הטענה כי בני זוג המקיימים הפרדה רכושית ולכל אחד מהם דירות אשר דמי השכירות הנובעות מהן קטנות מכ- 5000 ש”ח לחודש, יוכל כל אחד מהם ליהנות מפטור ממס על השכרתן.
בהתאם, החזקת נכסים רבים על-ידי בני הזוג במאוחד עלולה להעלות טענה על-ידי פקיד השומה כי המדובר ב”עסק של השכרת דירות” אשר אינו זכאי להקלה בדמות תשלום מס בגובה 10% משכר הדירה, כפי שנקבע על-ידי בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין לשם. בעניין זה אף נתנה רשות המיסים את דעתה (בעקבות פסק הדין האמור) כי השכרה של יותר מ – 10 דירות תקים חזקה לפיה המדובר ב”עסק להשכרת דירות”. עם זאת, ייתכן שקיום הפרדה רכושית יכולה להביא פתרון לסוגיה זו.
הוכחת הפרדה רכושית – הכיצד?
בהליך המשפטי שבעניין שלמי, בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם לקבל בקשתו של אחד מבני הזוג לפטור ממס שבח, זאת על-אף שאשתו קיבלה פטור כאמור, בטענה להפרדה רכושית בין בני הזוג. בית המשפט, בפסק דין תקדימי, פסק כי בין בני זוג יכולה להיות הפרדה רכושית, גם לצורך פטור ממס שבח.
בעניין זה נקבע, כי ישנם שני מבחנים מצטברים להוכחת הפרדה כאמור: הראשון, חתימה על הסכם ממון על-פיו לא יתקיים שיתוף באשר לנכסי בני-הזוג. השני, יש להראות באופן פוזיטיבי כי אכן בני-הזוג מקיימים הפרדה כאמור. כך, נקבעו בפסיקה אינדיקציות רבות לעניין ההפרדה הרכושית בין בני-הזוג, זאת לרבות אי-קבלת פירותיו של הנכס לחשבון משותף (כגון דמי שכירות).
פסיקות בתי המשפט כיום פוסעות בעקבות פסק הדין שלמי. בפסיקות ניתן דגש מהותי על קיומו של הסכם ממון אשר נועד לבסס באופן אמיתי את השיתוף בנכסים ודרכי השימוש בנכסים בין בני-הזוג. כך, נקבע כי אף לתאריך שבו נחתם הסכם הממון כדי להעיד על הכוונה האמיתית של בני-הזוג.
ארגז הכלים
חיים משותפים מובילים לעירוב בנכסים, וזאת כדרך טבעם של חיים משותפים. ולכן, השמירה על כללי ההפרדה הרכושית כרוכה בהקפדה יתרה, שלעיתים רבות לא צולחת. אחת מהדרכים המקובלות, בעיקר בארצות הברית ואירופה להפרדה רכושית, היא הקמת נאמנות היוצרת הפרדה ברורה בין כל אחד בני-הזוג. בדרך זו, מתייתר הדיון לגבי קיום הסכם בין בני-הזוג, דבר שיקשה על רשות המיסים לטעון כי התקיים שיתוף כאמור.
נאמנות יכולה ליצור כלי חוצץ באופן משפטי בין רכושם של בני הזוג, כך, שתתקבל הבנה ברורה בין בני הזוג על ההפרדה הרכושית ביניהם, מבלי הסכנה הברורה לטענות שונות על כוונת שיתוף או אי-קיומו של הסכם הממון בין בני הזוג.
בעוד הסכם ממון הינו מסמך משפטי אשר טומן בחובו מטענים רגשיים שליליים לאור מטרתו “לנשל” את בן הזוג האחר מנכס, הרי שנאמנות מהווה כלי “עדין יותר”, ולעיתים אף יעיל בהרבה המיוחד כאשר מדובר בהון משפחתי שנצבר טרם הנישואין
לאור האמור בני זוג החפצים לקיים הפרדה רכושית לא יכולים להסתפק רק בקיומו של הסם ממון אלא צריכים לקיים אורח חיים בו קיימת הפרדה רכושית דה – פקטו. אחד הכלים שיכולים לסייע לקיים אורח חיים שכזה הוא שימוש בנאמנות.